מתתיהו בר מסעדה אילת

“בשעה שמונה בדיוק שמעתי חבטה. זהו.

לוח העץ שמתחת לרגליו של הנידון למוות נפער כלפי מטה.

מחר בערב אתפוס אני את מקומו של זה. היה לי ברור שזה הערב האחרון שאני מבלה עם ידידי, ולא נתראה עוד.

בוקר המשפט, אני לבוש חליפה מהודרת שהושאלה לי על ידי אחד האסירים.

לא ידעתי לאן מובילים אותי, כי מקום בית הדין נשמע בסוד. מכניסים אותי לאולם ומושיבים אותי על ספסל הנאשמים בתוך כלוב.

אב בית הדין מפנה אלי את ראשו ושואל: “כלום מודה אתה באשמה?” אני עונה: “בעובדות – כן. באשמה – לא.”

עתה הוא פונה אלי ומסביר לי בטון אבהי כי המשפט הוא רציני. אך לא לגורל גופי אני חושש, כי אם לגורל הרעיון למענו אני נלחם.

הגיע השעה לגלות את שמי:

“שמי מתתיהו שמואלביץ, ולפי ספר החוקים הבריטי אני פושע מובהק. באתי לארץ באופן לא חוקי, וברחתי מכלא לטרון.

אני אחד מ- 20 הלוחמים לחרות ישראל אשר חפרו באדמה משך חודשים רבים, יומם ולילה, להבקיע את סלעי האדמה אל החופש…

משך חמש שעות וחצי עמדתי על רגלי ודיברתי אל השופטים. עם סיום הנאום קפצה עלי עייפות.

השופט הודיע כי פסק הדין יינתן בשעה 17:30 אחה”צ. החזירוני לכלא. בעוד שעתיים יסתיים העניין…”

מתוך הספר:בימים אדומים – זכרונות איש לח”י

מתתיהו שמואלביץ’ (1920-1995)

נידון למוות על ידי השלטון הבריטי בארץ ישראל, וברח פעמים מבתי הכלא:

לטרון, וירושלים. שימש בתפקיד מנכ”ל משרד ראש הממשלה בימי מנחם בגין.